השראה היא דבר חמקמק. מדגדגת, נעלמת, לא תמיד ברורה וכשהרעיון מתגבש לבגד, לעתים איני יודעת במדויק ממה הכל התחיל ומה השפיע עלי יותר מכל. פיסות בד שונות, חיבורי צבעים, אנשים ברחוב, ארכיטקטורת העיר וחפצים שונים שאספתי לאורך השנים נותנים לי השראה ובסיס לעיצוב הבגד. לעתים זו פשוט אינטואיציה פנימית חזקה שמובילה אותי לרעיון מסוים.
לעבר ישנה השפעה חזקה על מעצבים בכל תחום. בכל שנה מכריזים על תקופה משמעותית מהעבר שמהווה השראה למעצבים בעולם. כדי להבין את העבר כדאי להכיר את הסילואטה האופיינית לכל עשור, הצללית שהבגד יצר כשהיה מונח על הגוף. חברות ומעצבים משקיעים זמן וכסף רב במאמץ ליצור צללית ייחודית כדי לבלוט וליצור מותג בעל חותמת אישית. הסילואטה השתנתה במהלך העשורים וגורמים רבים השפיעו עליה. היכרות עם העבר מאפשרת למעצבים להתפתח מתוך הקיים למשהו חדש.
סילואטות על פי תקופות
1900 - התקופה הוויקטוריאנית, עד 1914, תקופה של שפע וחוקי אופנה נוקשים. צללית מאפיינת של שעון חול - מותן צרה וחלק תחתון ארוך ורחב.
1910 - עשור של מלחמת העולם הראשונה, המצאת הרכב. נשים יצאו לעבוד והיו יותר עצמאיות כלכלית וחברתית. החוקים הנוקשים כבר לא תאמו לתקופה. המעצב הצרפתי פול פירו הוביל את הדרך לעיצוב צללית פחות מגבילה.
1920 - הצללית מאופיינת בירכיים צרות, חזה שטוח, כתפיים רחבות ומותן נמוכה - סילואטה חלקלקה חסרת צורה. החצאית באורך אמצע שוק - בין הברך לקרסול. מובילי התקופה היו קוקו שאנל וג'ין פאטו.
1930 - תקופה בה הגזענות הגיעה לשיאה, שפל כלכלי שהביא עימו אבטלה גדולה. בתי אופנה רבים בפריז סבלו מירידה חדה בעסקים ורבים הציעו קווי אופנה זולים יותר. הסילואטה של שנות ה-20 הוחלפה בצללית רכה ונשית כשקו המותן חוזר למקומו הטבעי. מכנסיים קצרים נלבשו בפומבי.
1940 - תקופת מלחמת העולם השניה. תעשיית הטקסטיל באירופה נאלצה להשתתף במאמץ המלחמתי ובודדה משאר העולם. הסילואטה התאפיינה בהשפעה צבאית גדולה. כתפיים רחבות מרובעות, אורך החצאית פרקטי - עד הברך.
1950 - בשנות החמישים פריז זוכה מחדש בכתר בירת האופנה העולמית. בשנים של אחרי המלחמה עודדו נשים להיות עקרות בית טובות. הצללית התאפיינה בחצאית עפרון באורך הברך וג'קט מחויט קרוב לגוף. התקופה סימנה את התחילתה של תרבות הצעירים והחברה הצרכנית.
1960 - המוזיקה, החברה הצעירה וגישתה לאופנה השפיעו בצורה מכרעת על גיבוש צללית הלבוש של שנות השישים. בשנים המוקדמות של העשור, ג'קי קנדי היתה דמות מאוד משפיעה. שרוולים באורך שלושה רבעים, סטים חכמים של חליפות טוויד בשני חלקים. הצללית מאופיינת בחצאית A באורכים שונים. אורך מיני היה המוביל אותו דגמנה טוויגי הגיבעולית.
1970 - היכולת לנוע בחופשיות בכל העולם הביאה להשפעות חיצוניות על האופנה - קימונו, גלימות וגלביות הגיעו לבתי האופנה הגדולים. עלייתה של תנועת שחרור האישה ושוויון הזכויות גיבשו סילואטה של בגד רחוק מהגוף. מותן מטושטשת ומכנסיים בסיומת של פעמון, הפאדלפון. גם נעלי הפלטפורמה אפיינו את התקופה.
1980 - התעמלות אירובית וכושר גופני הציגו צורה חדשה של הגוף. חותלות וחליפות ספורט ממותגות היו מאוד פופולריות. הצללית התאפיינה בעיקר בכתפיים מרופדות ורחבות בסטייל צבאי. תכשיטי אוברסייז צבעוניים, חגורות עבות וחצאיות צרות מעל הברך.
1990 - מינימליזם, מעט שווה יותר. בעקבות האינטרנט האופנה גלובלית, פחות דיקטטורית. האינדיבידואל יכול לבטא את עצמו ונעשה קל לחקות בתי אופנה גדולים. התקופה קשה לאפיון אך מה שמאוד בלט היו חליפות המכנסיים בשני חלקים. כתפיים צרות ומכנסיים בצללית צרה עם חולצה פשוטה ואבזור מינימלי.
הצללית של שנות האלפיים אניגמטית בעיניי. מושפעת כל כך מהעבר בערבוביה שעדיין לא ניתן להגדירה.
העבר משפיע על עבודתי אך איני אוהבת צללית אחת מוגדרת. אני אוהבת חצאית בצללית ישרה, באורך ברך. בגד מחויט, שאינו צמוד לגוף, נושק ומרפרף לו בעדינות על פי צללית הגוף הטבעית. אני אוהבת מותן מודגשת אבל בצורה עדינה. אך איני מתחייבת לשום צורה, טעמי משתנה ומתפתח, מכל צללית אני אוהבת אלמנט או מאפיין אחד וכך אני מקבלת פיוז'ן שעדיין איני יודעת להגדירו.
בפוסט זה הצטלמתי עם חולצה 'צווארן סיני' בשילוב של שחור לבן וחצאית 'בוקלה' ישרה בגווני אפור שחור.
לעבר ישנה השפעה חזקה על מעצבים בכל תחום. בכל שנה מכריזים על תקופה משמעותית מהעבר שמהווה השראה למעצבים בעולם. כדי להבין את העבר כדאי להכיר את הסילואטה האופיינית לכל עשור, הצללית שהבגד יצר כשהיה מונח על הגוף. חברות ומעצבים משקיעים זמן וכסף רב במאמץ ליצור צללית ייחודית כדי לבלוט וליצור מותג בעל חותמת אישית. הסילואטה השתנתה במהלך העשורים וגורמים רבים השפיעו עליה. היכרות עם העבר מאפשרת למעצבים להתפתח מתוך הקיים למשהו חדש.
סילואטות על פי תקופות
1900 - התקופה הוויקטוריאנית, עד 1914, תקופה של שפע וחוקי אופנה נוקשים. צללית מאפיינת של שעון חול - מותן צרה וחלק תחתון ארוך ורחב.
1910 - עשור של מלחמת העולם הראשונה, המצאת הרכב. נשים יצאו לעבוד והיו יותר עצמאיות כלכלית וחברתית. החוקים הנוקשים כבר לא תאמו לתקופה. המעצב הצרפתי פול פירו הוביל את הדרך לעיצוב צללית פחות מגבילה.
1920 - הצללית מאופיינת בירכיים צרות, חזה שטוח, כתפיים רחבות ומותן נמוכה - סילואטה חלקלקה חסרת צורה. החצאית באורך אמצע שוק - בין הברך לקרסול. מובילי התקופה היו קוקו שאנל וג'ין פאטו.
1930 - תקופה בה הגזענות הגיעה לשיאה, שפל כלכלי שהביא עימו אבטלה גדולה. בתי אופנה רבים בפריז סבלו מירידה חדה בעסקים ורבים הציעו קווי אופנה זולים יותר. הסילואטה של שנות ה-20 הוחלפה בצללית רכה ונשית כשקו המותן חוזר למקומו הטבעי. מכנסיים קצרים נלבשו בפומבי.
1940 - תקופת מלחמת העולם השניה. תעשיית הטקסטיל באירופה נאלצה להשתתף במאמץ המלחמתי ובודדה משאר העולם. הסילואטה התאפיינה בהשפעה צבאית גדולה. כתפיים רחבות מרובעות, אורך החצאית פרקטי - עד הברך.
1950 - בשנות החמישים פריז זוכה מחדש בכתר בירת האופנה העולמית. בשנים של אחרי המלחמה עודדו נשים להיות עקרות בית טובות. הצללית התאפיינה בחצאית עפרון באורך הברך וג'קט מחויט קרוב לגוף. התקופה סימנה את התחילתה של תרבות הצעירים והחברה הצרכנית.
1960 - המוזיקה, החברה הצעירה וגישתה לאופנה השפיעו בצורה מכרעת על גיבוש צללית הלבוש של שנות השישים. בשנים המוקדמות של העשור, ג'קי קנדי היתה דמות מאוד משפיעה. שרוולים באורך שלושה רבעים, סטים חכמים של חליפות טוויד בשני חלקים. הצללית מאופיינת בחצאית A באורכים שונים. אורך מיני היה המוביל אותו דגמנה טוויגי הגיבעולית.
1970 - היכולת לנוע בחופשיות בכל העולם הביאה להשפעות חיצוניות על האופנה - קימונו, גלימות וגלביות הגיעו לבתי האופנה הגדולים. עלייתה של תנועת שחרור האישה ושוויון הזכויות גיבשו סילואטה של בגד רחוק מהגוף. מותן מטושטשת ומכנסיים בסיומת של פעמון, הפאדלפון. גם נעלי הפלטפורמה אפיינו את התקופה.
1980 - התעמלות אירובית וכושר גופני הציגו צורה חדשה של הגוף. חותלות וחליפות ספורט ממותגות היו מאוד פופולריות. הצללית התאפיינה בעיקר בכתפיים מרופדות ורחבות בסטייל צבאי. תכשיטי אוברסייז צבעוניים, חגורות עבות וחצאיות צרות מעל הברך.
1990 - מינימליזם, מעט שווה יותר. בעקבות האינטרנט האופנה גלובלית, פחות דיקטטורית. האינדיבידואל יכול לבטא את עצמו ונעשה קל לחקות בתי אופנה גדולים. התקופה קשה לאפיון אך מה שמאוד בלט היו חליפות המכנסיים בשני חלקים. כתפיים צרות ומכנסיים בצללית צרה עם חולצה פשוטה ואבזור מינימלי.
הצללית של שנות האלפיים אניגמטית בעיניי. מושפעת כל כך מהעבר בערבוביה שעדיין לא ניתן להגדירה.
העבר משפיע על עבודתי אך איני אוהבת צללית אחת מוגדרת. אני אוהבת חצאית בצללית ישרה, באורך ברך. בגד מחויט, שאינו צמוד לגוף, נושק ומרפרף לו בעדינות על פי צללית הגוף הטבעית. אני אוהבת מותן מודגשת אבל בצורה עדינה. אך איני מתחייבת לשום צורה, טעמי משתנה ומתפתח, מכל צללית אני אוהבת אלמנט או מאפיין אחד וכך אני מקבלת פיוז'ן שעדיין איני יודעת להגדירו.
דגם חולצה: B&W Spotted
דגם חצאית: Boucle
דגם חצאית: Boucle
תיק: Mal | תכשיטים: O-shan
